יופי. הנאה רעיונית
ספיחת הנאה מרעיון, חיוויי ראייה או שמע,
בשל התאמה לסנטימנטים מוטמעים.
סיפוק סנטימנטים אינו צורך קיומי או יישום מקדם ומחייב יכולת מעבר לסף כניסה אינטלקטואלי.
#רצי1נל
חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
עלבון של מתכנס הזדהותית לקהילתו (– לאומן)
שחש פגוע אישית מכך
שחברי קהילה אותה הוא עוין, משתמשים להנאתם במושא הזדהותו –
פריט ממשי (מאכל, לבוש) או רעיוני (ביטוי שפתי, מוזיקלי) –
כטובין שהופקע מחזקתו האישית ונתפש לדידו כמאומץ על־ידי קהילה אחרת.
#רצי1נל
פעילות אנושית, תוצר תקשורת מקדימה,
חורגת מפרקטיקה קיומית, אינסטינקט, הישרדות והתרבות.
בשימוש רווח:
סטנדרטים אסתטיים
בתחומי התנהגות ואמנות,
שמאפיינים קהילות מובחנות.
מה הטקסט הבא מגדיר:
פעילות אנושית תוצר תקשורת מקדימה, חורגת מפרקטיקה קיומית, אינסטינקט, השרדות והתרבות.
הטקסט שציינת מגדיר את המושג תרבות (Culture), ובמקרים מסוימים הוא משמש גם כהגדרה רחבה לאמנות.
הנה הסבר קצר על מרכיבי ההגדרה הזו:
פעילות אנושית ותוצר תקשורת: התרבות אינה עוברת בתורשה ביולוגית (בגנים), אלא היא משהו שנלמד, מועבר ונוצר דרך אינטראקציה ושפה בין בני אדם.
חריגה מפרקטיקה קיומית ואינסטינקט: בניגוד לבעלי חיים הפועלים בעיקר על פי דחפים הישרדותיים (חיפוש מזון, הגנה, התרבות), האדם יוצר לעצמו עולם של משמעות.
מעבר להישרדות: התרבות כוללת את כל אותם דברים שאנחנו עושים למרות שהם לא "הכרחיים" כדי להישאר בחיים מבחינה פיזית – כמו טקסים, חוקים, אמונות, יצירה אמנותית ופנאי.
מדוע זה חשוב?
הגדרה זו מדגישה את ההבדל בין הטבע (מה שקיבלנו כנתון ביולוגי) לבין התרבות (מה שאנחנו יוצרים ומוסיפים על הטבע). היא מראה שהאנושיות שלנו נמדדת ביכולת שלנו ליצור עולם סימבולי שמעניק טעם וערך לחיים, מעבר לעצם הקיום הפיזי.
#רצי1נל
תמלול, בִּדְיון, מאורעות עבר
במטרה לספוח ערך אישי או קולקטיבי,
בעת השימוש בו.
אם נראטיב היה מציאות בעבר – היה היסטוריה.
יצור נרטיבים – מניפולציה רגשית, במטרה להניע לפעולה ולהניב רווח.
צריכתם – תמימות מגוייסים.
#רצי1נל
יצירת רעיונות מורכבים –
כ-דתות, אידאולוגיות, תפישות עולם, תיאוריות –
על סמך הנחה מקדמית (לפחות אחת)
בלתי מוכחת,
שאינה עומדת במבחן הפרכה.
בניית, אימוץ ותחזוק
קונסטרוקטים רעיוניים,
התנגדות לנסיונות ערעורם,
מעידים על אמוניות בעליהם.
#רצי1נל
הבנייה מילולית
או אימוץ חיצוני
של הכרה,
תופעות נתפשות באמצעות חושים
ועובדו למכלול רעיוני.
הליך 'לימוד' הוא בניית קונסטרוקטים.
חתירה לרציונליות מעמתת קונסטרוקטים באופן תדיר בניסיון להפריכם.
#רצי1נל
תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על הקביעה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.
#רצי1נל
פרט
נכונות להקצות תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי, מהתכנסות הזדהותית
להשתייכות ללאום.
המון
שואפי שיוך לקהילה מובחנת, צביונית, היררכית, סמכותנית, עם אתוס הנהגה
מעודדת הזדהות ריגשית עם עמיתים ל-
#רצי1נל
חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.
ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.
בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.
עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.
#רצי1נל
מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.
נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכים.
הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.
__________
הטקסט שאתה מביא מתאר בצורה די ברורה דת — או ליתר דיוק, מערכת דתית במובן הסוציולוגי־אנתרופולוגי.
כדי לחדד את זה, הנה פירוק קצר לפי המרכיבים שאתה מציג:
זה תואם בדיוק את ההגדרה של דת כמערכת נורמטיבית שמארגנת התנהגות, מוסר, וסדר חברתי.
הכוונה למושג של ישות עליונה, אלוהות, או כוח טרנסצנדנטי שמעניק משמעות, סדר וביטחון.
אחד התפקידים המרכזיים של דת: להתמודד עם חרדה קיומית, כאוס, מוות, אסון, אי־ודאות.
מיתוסים, סיפורים מכוננים, כתבי קודש — כל אלה יוצרים מסגרת פרשנית.
זה מתאר את מנגנוני השכר והעונש הדתיים (גן עדן/גיהנום, קארמה, ברכה/קללה וכו').
הטקסט הוא הגדרה תיאורית־ביקורתית של דת כמערכת חברתית־נורמטיבית.
אפשר לנסח זאת כך:
הגדרה:
מערכת דתית — מערכת חברתית של אמונות, ציוויים, טקסים ונרטיבים, המארגנת את היחסים בין האדם, הקהילה והריבון באמצעות סמכות על־טבעית, ומספקת מסגרת להתמודדות עם אי־ודאות באמצעות הבטחות תגמול ואיומי ענישה.
#רצי1נל
לדעתי הלא פופולרית, וגם הלא מי יודע כמה נחשבת, 'אין שינוי פרסונלי על ציר זמן, גם אם יש הצהרה על כך'.
בחיי, תרתי משמע
– אל תאמינו לאשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית שנשבע, אלה לא מאמינים בשטיק הזה של שבועה –
שמעתי חיוויים, של אנשים על עצמם – 'השתניתי'. או, 'עשיתי על עצמי עבודה, השתניתי'. להמשיך לקרוא שינויים פרסונליים – שמעתי עדויות
הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.
כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.
#רצי1נל
רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.
אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.
#רצי1נל
מערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מניסיונות הפרכה.
פרטים נבדלים
🔻בין נטיה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.
מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שסביבתו תאמץ אותן
כאישרור 'אמיתותן'.
#רצי1נל
הבנת פרט תחושות אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.
ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות לגורמי המצוקה.
(לרוב) עוצמת המצוקה של החוֹוֶה גדולה מזו של המזדהה.
אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.
חוסר יכולת הזדהות היא לקות; פסיכופתיות, סכיזואידיות, אינסטרומנטליות.
#רצי1נל
זו אחיזה תודעתית לאמוניות, הלא כן?
התניה להסתכלות על חיוויי החיים המזומנים לפרט,
כהוכחה להנחה שנוסחה בעבר מחוץ להקשר של הסוגיה הנדונה. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מוכיחי פרדיגמות (אמוניים)