מינימום משאבים יחסי להשגת מטרה
ביטוי
להקצאה מינימלית של מכלול משאבים
להשגת מטרה,
בהשוואה לצבר משאבים שונה, מניב תוצר חלופי לתוצר נשאף דומה.
#רצי1נל
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
הליך שינוי במרחב ריאלי על ציר זמן.
#רצי1נל
שינוי בעקבות הסכמה לקבל טובין ממשי או רעיוני, לנתינת טובין אחר – עבודה שנעשתה, טובין ממשי או רעיוני.
בעת ההסכמה על המרת הטובין התמורה המתקבלת בכללותה נתפשת על־ידי כל צד כעדיפה על הטובין הניתן על ידו, וכן גם על מניעת הטרנזקציה (– מכלול פעולות תנועת החלפת טובין) לו הצדדים היו נמנעים, ושומרים על הטובין שלהם ברשותם.
#רצי1נל
את רויטל פגשתי לפני כעשרים שנה באחת מהתחנות התעסוקתיות החשובות בחיי. חיבבתי אותה. הבחנתי במוטיבציה השקטה אך הנחרצת; העבודה היא מעבר לפרנסה, עם השלכות אישיותיות מהותיות, מעבר לפונקציונליות ושכר.
הקשר חודש בהמשך למבזק שואל 'איך השרות?' של חברת ענק פיננסית. מסתבר שרוויטל סמנ"כלית. וואו. קבענו להיפגש.
שאיפת יוזמי מפגש של מאגדי כוחות למטרה משותפת –
תיעול אנרגטי יעיל – מספק אך לא מיותר ובזבזני – של השותפים למימוש אופטימלי של כוונותיהם.
#רצי1נל
תוצרים ממשיים – חום או תנועה – ניתנים למדידה שמשתחררים בכוחות מתממשקים.
צריכת אנרגיה יזומה מתועלת לתוצרים בכוונה מקדמית.
התנהלות רציונלית:
מוכוונות לחיסכון אנרגטי; צריכת אופטימלית להשגת תוצר רצוי, למניעת בזבוז משאבים
♠ אם התוצר לא יושג,
♣ או שניתן להשיגו בפחות אנרגיה.
#רצי1נל
מקור
[הליך דדוקטיבי, מכלל לפרט]
תיוג מכליל מאפייני קהילה מובחנת על פרטיה.
שימוש רווח
תיוג שלילי של החלת מאפיין קהילתי מפחת על פרטיה, בהסקה מקדמית גורפת, ללא אישוש מתקף.
#רצי1נל
הכותב הוא בומר, וכזה שאימת הסוציולוגיה והחתירה לאישרור והסכמה לא כל כך שורה עליו.
קיימת רגישות מובנית ומובנת לתכנים שעוסקים בתחושת ערך, ובמיוחד לכאלה שמפחיתים ערך לעצמנו בעינינו, או בתפישת אחרים אותנו.
אצל מילניאלס, צעירים יותר ואף אצל (חלק מ)הוריהם, מקובל לנרמל את הרגישות, להחצינה ואף לתבוע מהסביבה להיזהר 'לא לפגוע' בהם.
בשונה מהמקובל בעבר, כעת יותר רווח
הפרוגרסיה ה(כביכול) שמאלנית (– המטורללת) בארה"ב היא חזית פוליטית מקדמת את הדאגה למגזר הרגיש שתובע את ההכרה ברגישותו והזהירות ממנו.
העניין בנקיטת זהירות של הסביבה מפני הרגישוּת היא שהיא לא פותרת אותה, מנציחה ואף מעצימה אותה. הרגישות חבויה, ורוטטת, ו-תצא. כולם מקווים, ומבינים שהאירוע יקרה.
בזהירות שלי, שלך, של הסביבה – 'סבבה, למד אותי, כשאזכור אבליג, אפילו ללא מאמץ' – הַרָגיש, מי שגוננו עליו, נשאר עם פגיעותו, ב- idle, מהותה נותרה ממתינה להתפרץ עם הגירוי הבא.
במרחבים האישיותיים, אינדיבידואל מתנהל מול סביבתו עם מערכת הכלים המנטליים שיש לו ארוז בפיזיולוגיה האישית שלו. יחידה אוטונומית.
התביעה מסביבה שתסטה מדרכה לטובת התגייסות להגנתם היא בעייתית.
גם אם התביעה נסמכת על נרמול ולגיטימציה רעועה, בהתחברות לאינדיבידואלים דומים שסובלים מאותו מחסור ביכולת לגונן על עצמם מפני רגישותם.
זהו גיוס 'המונים' של רגישים לגונן על עצמם. התמורה – מתחושת העזרה והחמלה לנזקק, נרמול עדכני, פרוגרסיבי.
תפישות שמרניות, דתיות, קהילתיות שומרות על זכותן לשמר מבנים חברתיים, מתעלמות ועוינות מרגישות אינדיבידואלים בני הדור החדש שמבקשים להגן על עצמם.
להם אני רוחש עוד פחות אהדה.
אין לי כוונה לפגוע. לרוב. ואם כן לא באמת במי שמחצינים חולשה שמבקשת הגנה.
אני כן עומד על אפשרותי ('זכותי' נשמע לי קורבני ומתגונן) לומר את מה שמוצא לנכון.
מתוך זכותי זו אני מכיר גם בזכות האחר לשמר את רצונו לבטא בקשת התגוננות, גם אם לטעמי בקשה מעין זו מעמידה אותו במקום שמסב לו נזק, מנציח ומעצים את הרגישות.
אני מבין שרגישויות אישיות אינן מתפוגגות.
אני משער, שאולי, יש יכולת להתמודד איתן ולהקטין רגישות אליהן.
אני מקווה שהליך הנרמול יופנה מול בעליהן שילמדו לחיות מעט טוב יותר עם היותן.
כפייה – בניגוד לרצון – מודעת (של הכופה),
מפסיקה או מצמצמת עוצמת מימוש השפעה של תנועה או התנהגות.
#רצי1נל
הבכת את עצמך בתגובה לאחר?
מי האחראי? מי שגרם לך? או…
במקרי תגובה שאינם תואמים את ערכי ורצון המגיבים לתפוש את עצמם או את איך נחשפו לעיני אחרים, ולא התכוונו שיחשפו בקלונם, קורה שהמגיב המתגונן מתגובתו תולה את קלונו ב'אחר'. מבחינתם, ה'אחר' בהתנהלותו, בנזקיו, במשמעותו, הוא שגרם לתגובה לא תואמת את ציפייתם מעצמם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מה גרמת לי לעשות? תיעול תסכול לעצמי
על פי התחזית בדיאגרמה המצורפת, נראה, שקצב נטישת הקהילות החרדיות גדל ומואץ ביחס להצטרפות אליהן. להמשיך לקרוא תחזית התחרדות
[תיוג נתון לבחינה, לא להוכחה או להפרכה]
של התנהגות או עשייה מובחנת ומתמשכת
שהותמרה
ממוטיבציה למימוש דחפים, תשוקות ורצונות
שנתפשים חברתית כשליליים או כירודי ערך,
ותועלה לאפיקי התנהגות או עשייה הנתפשים חיובית.
הפעולה הנבחנת, החיובית מתוייגת כ'סובלימציה'.
על פי המתייג, הפעולה הנבחנת היא תוצר דחף, תשוקה או רצון, שנתפשים חברתית שלילית, כשהאנרגיה והתשומות למימושן תועלו – הותמרו – לפעולה חיובית.
#רצי1נל
מודל מתיימר, קירוב רעיוני, תחליף מדמה לתודעה נטולת הטיות של פרט.
צבר טקסטים נתון למניפולציה למטרת מענה לסוגיות על־פי התכנות סטטיסטית; מחצבה של טקסט שמפיקה תוצר טקסטואלי בהתאם לאלגוריתם של מתכנתיה.
#רצי1נל
אין תודעה חפה מכל השפעה אנושית אחרת.
'תודעה זרה' היא סוג של פרדוקס, אוקסימורון, יוניקורן;
כל תודעה נסמכת על שפה, חולקת אלמנטים משותפים.
כמיהה ל'טוב', ל'דמוקרטיה', שאיפה אינטלקטואלית היא [גם] חתירה להבנת לתודעה זרה (בהבנה שאין.)
#רצי1נל
פרטים נבדלים במידה ונטייה להפשטה טקסית;
מי ש
♠ 'אינם זוכרים למה' –
הטמעה חברתית ללא בקרה,
קונפורמיות אינסטינקטיבית;
(דגל, לוויה…)
♣ מתמללים –
טקסים כמייצגי סדר, התכנסות קהילתית ואמצעים לתפישה מובחנת של מרכיבי מציאות,
נורמטיביות קונסרבטיבית;
(חתונה, ברית מילה)
♥ חותרי רציונליות –
ביקורת נרתעת מתעתועי הסמלה תודעתית.
#רצי1נל
ככל שהאינסטרומנט המסמל מופשט, רגשי, מופרך ומנותק מפרקטיקה, מהווה מטרה שלעצמה, מוחצן צביונית, מונע חופש וטובין, צורך משאבים יקרים וסיגוף רבים יותר,
בשל מחיר ואנרגיה יישום והטמעה,
יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים
וזה הסיבה להצדיקו ולשמרו.
#רצי1נל
פעולה חזרתית מובנית מהווה טקס אם כוללת רכיב הסמלה:
מרכיב שרירותי מוטמע, כאינסטרומנט תודעתי, מתווך בין רעיון או אירוע משמעותי לבין נושא הטקס.
בהינתן טריגר מובהק להתנעת פעולות חזרתיות ללא אינסטרומנט סמלי – לא 'טקס', רוטינה.
#רצי1נל